יום ב׳, 02 במאי
|הרצאה בזום - עלות 30 ש"ח
הרצאה בזום - בדיוק כשנראה שההורות מאחורינו נפתחים פצעים ישנים מול ילדנו הבוגרים 2.5.22
בדיוק כשנראה שההורות מאחורינו וילדנו כבר בוגרים ואף הורים בעצמם, נפתחים פצעים ישנים ונולדים אתגרים חדשים. זה בדיוק הזמן להתבונן מחדש בקשר הזה ולראות את המוכר בעיניים חדשות.
מתי ואיפה?
02 במאי 2022, 19:00 – 20:30 GMT+3
הרצאה בזום - עלות 30 ש"ח
על האירוע
הקשר עם ילדים מבוגרים שמתנהל לעיתים מתוך זהירות ומתח מעורר כאב בהורים מבוגרים. שאלות חדשות מתעוררות: האם הם פוגשים אותנו רק מתוך מחויבות? למה הם לא מזמינים אף פעם? למה הם לא רואים שקשה לנו וממשיכים עם הדרשנות שלהם?
בעוד שהחברה מכירה מאד בחשיבות הורות בגיל הרך ובגיל ההתבגרות, היא איננה נותנת דעתה על ההורות בגיל המבוגר. עם זאת גם כאשר הילד הופך למבוגר ההורות אינה מסתיימת הורה נשאר הורה והילד נשאר ילד. אמנם ההורה כבר לא אחראי לחינוך וגידול הילד אבל נשאלת השאלה - האם אין להורה משהו ייחודי שיוכל לתרום בו לקשר הזה בשלב זה?
האם באמת כל מה שיוכל לתת מסתכם בעזרה פונקציונאלית?
'תנאים של חיבה' הוא מודל שמאמין ביכולת של ההורים המבוגרים, להשתנות ולהכניס לחיים שלהם חוויה הדדית וקרובה בינם לבין ילדיהם. המודל שם דגש רב על התנועה ככוח שמוביל את החיים ומזמינה את ההורים לחבור לכוח הזה במקום להיצמד לחוויית התקיעות, הקיבעון והיעדר השינוי 'ככה זה ואין מה לעשות'.
מודל 'תנאים של חיבה', פותח על ידי דפנה ברקת, פסיכולוגית קלינית ועליזה חושן מרצה לפסיכולוגיה חברתית שמנחות קבוצות הורים.
המיזם הוא פרי של פיתוח חדשני וייחודי שבא לתת מענה לנישה חסרה של הורים בגיל השלישי שזקוקים מאד להכוונה והדרכה.
הצטרפו אלינו להרצאת חשיפה של שעה וחצי בזום ביום שני 2.5 בשעה 19:00-20:30.
עלות ההרצאה: 30 ש"ח.
תשלום:
מחיר
כמות
סך הכל
הרשמה ותשלום להרצאת מבוא
30.00 ₪
30.00 ₪
00.00 ₪
סך הכל
0.00 ₪
מפתחות מודל תנאים של חיבה
עליזה חושן
אני בוגרת תואר שני בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, במגמת פסיכולוגיה חברתית. ליוויתי אנשים בתהליכי יעוץ וטיפול וזכיתי לצמוח ביחד עם האחרים במסעות החיים. אני מרצה בחוג לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה.
אני אמא לשלוש בנות: עדי, טל ושירה שמשמשות לי יומיום כמראה ודרכן אני לומדת על היחסים המורכבים ועל דרכיה המיוחדות של האהבה. אני בת זוגו של יורם שמביא להורות המשותפת שלנו הרבה רגישות ומסירות.
דרך ארוכה עבר הקשר עם הוריי במהלך 54 שנות חיי. סיפור יחסיי איתם נחלק לשני פרקים, שונים מאד זה מזה. בפרק הראשון, היו יחסיי איתם מאופיינים בקשר קרוב, שאמנם לא חפו מקשיים אך בכל זאת היו שזורים בהם גם הרבה רגעי קירבה שימחה. הפרק השני , מאופיין בחוויה, מורכבת יותר מבחינה נפשית ורגשית. המסע מנפרדות לאחדות בקשר איתם הוא אחד ממסעות חיי המאלפים ביותר.
דפנה ברקת
אני פסיכולוגית קלינית ובדרכי אני פוגשת ומלווה יחידים, זוגות וקבוצות – מילדים והוריהם ועד מנהלים בכירים, באירגונים שונים וגם בקליניקה. אני אוהבת ליזום וליצור מרעיון קטן מיזם גדול וכך קרה גם הפעם – לשמחתי פגשתי את עליזה וביחד הבאנו לעולם את תנאים של חיבה.
אני אמא לשלושה ילדים -תומר גאיה ונטע, ילדים בוגרים ומתבגרים ש"עושים לי בי"ס" ליחסים בכל יום . אני גם בת זוג לאיש אחד -אמיר שנושא איתי ביחד את מלאכת ההורות ומורכבויותיה...
החל מגיל ההתבגרות אני פוסעת בנתיב שונה מהנתיב של הורי…יותר ויותר פניתי לים הפתוח ויחד עם זאת, לא רציתי להתנתק לגמרי מנמל הבית, רק רציתי שיהיו לו איכויות עמוקות יותר. חירותי, הייתה חשובה לי, להורי לא היה פשוט אך הם למדו לכבד אותה. הגם ששמחתי בחופש שלי עדיין חשתי כאב שהעלה שאלות ביחס לעצמאות שלי. התרחקתי מהורי פיזית ונפשית ובכל זאת המשכתי לחזור אל העבר ליחסים איתם שמצאתי שוב ושוב כמה הם מופנמים בתוכי ומשפיעים עלי.